פסק-דין בתיק ת"א 20394-06-10

זוהי תביעת התובעת, אילנה כהן, כנגד הנתבע -בעלה לשעבר וכנגד הנתבעת -בת זוגו לאחר גרושיהם, להצהיר כי החלק בדירה שברחוב נגבה 81 ברמת גן אשר עליו רשומה הערת אזהרה לטובת הנתבע - שייך לתובעת.

ולחילופין, תביעה כספית בסך של 335,691 ש"ח בשל החובות הנטענים של הנתבע כלפי התובעת.

רקע עובדתי

1.             התובעת והנתבע גרושים מיום 28.7.98. ביום 10.3.98 נחתם ביניהם הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה.

2.             בשנת 1983 רכשו התובעת והנתבע דירה ברחוב נגבה 81 ברמת גן, גוש 6186 חלקה 623 תת חלקה 4 (להלן: " הדירה"). זכות הבעלות בדירה לא נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין, ועל זכותם בדירה רשומה עד היום הערת אזהרה בלבד.

3.             במסגרת הסכם הגירושין (ס' 12), הוסכם כי הדירה תימכר בתוך שנתיים מיום אישור הסכם הגירושין על ידי בית המשפט, וכי במידה ולא תימכר, יהא כל צד רשאי לבקש למנות כונס נכסים למכירתה. עוד הוסכם כי בעת מכירת הדירה תקבל התובעת סך של 150,000 דולר ארה"ב או סכום השווה ל- 50% מתמורת הדירה, לפי הגבוה.

4.             הדירה לא נמכרה לאחר שחלפו שנתיים מיום אישור ההסכם, וביום 28.3.00 הגיש הנתבע לבית המשפט לענייני משפחה בר"ג בקשה למינוי כונסי נכסים למכירתה. בית המשפט נעתר לבקשתו וככונסי נכסים מונו באי כוח הצדדים באותה עת: עו"ד שלום טובי, ב"כ התובעת ועו"ד ישראל קליין, ב"כ הנתבע. בסופו של יום הליך כינוס הנכסים נזנח.

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות זניחת הליך הכינוס, כפי שיפורט להלן.

5.             הנתבעת הייתה בת זוגו של הנתבע לאחר הגירושין, במשך חמש שנים וחצי, עד ליום 31.12.04. אין מחלוקת כי במהלך התקופה בה היו בני זוג, הלוותה הנתבעת כספים לנתבע.

6.             לאחר פרידתם, משלא השיב הנתבע את חובו הכספי לנתבעת, הגישה נגדו הנתבעת תביעה כספית בבית המשפט השלום בתל אביב בת"א 38114/05. תביעתה התקבלה בחלקה וביום 17.6.08 ניתן פסק דין נגד הנתבע.

7.             במסגרת ההליך המשפטי שניהלה הנתבעת כנגד הנתבע, רשמה הנתבעת ביום 20.7.05 עיקול על זכותו של הנתבע בדירה. כמו כן, במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחה הנתבעת לאחר מתן פסק הדין, רשמה הנתבעת עיקול נוסף על זכויות הנתבע בדירה ביום 25.11.08.

8.             אין מחלוקת כי בידי התובעת מסמך בחתימת הנתבע, לפיו ויתר הנתבע על מלוא זכויותיו בדירה לטובת התובעת. ברם, הצדדים חלוקים באשר לתאריך המסמך וכן באשר לתוקפו, הכל כפי שיפורט להלן.

ההליך

9.             תובענה זו הוגשה בתחילה בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 20702/98), כנגד הנתבע והנתבעת וכן כנגד שלושה צדדים נוספים (שהיו בעבר בעלי עיקולים על זכויות הנתבע בדירה), ואשר נמחקו בהסכמה זמן קצר לאחר הגשת התביעה.

10.         הנתבע לא הגיש כתב הגנה ואף לא התייצב לדיונים בבית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, בהחלטת כבוד השופטת עליסה מילר מיום 25.5.10, נקבע כי הסכסוך הוא בין התובעת לבין צדדים שאינם בני משפחה, והתיק הועבר לבית משפט זה.

11.         אף לאחר שהועבר התיק לבית משפט זה, לא הגיש הנתבע כתב הגנה ולא התייצב לדיונים המקדמיים. רק ביום 16.2.12 הגיש הנתבע, בהסכמת הצדדים, תצהיר עדות ראשית אשר הוסכם כי ישמש אף ככתב הגנה.

12.         מטעם התובעת הגישו תצהירי עדות ראשית התובעת עצמה וכן מר אריה אדרי, אשר נחקרו על תצהירים. כמו כן העידו מטעם התובעת עו"ד שלום טובי; בן כהן, בנם של התובעת והנתבע; והגב' ליאת שושן, קרובת משפחה של התובעת.

13.         הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בלבד ונחקר על תצהירו. כן העידה מטעם הנתבע  בת זוגו הנוכחית, הגב' אורלי ויטמן.

14.         מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבעת אשר נחקרה על תצהירה. כמו כן העידו מטעם הנתבעת עו"ד משה רביזדה ועו"ד ישראל קליין.